שמירת התמונה: יריעות ביטומניות מולחמות בחפיפה על גג שטוח, לצד צנרת וציוד
כמעט כל מי שמזמין איטום גג שואל אותנו את אותה שאלה: לעשות זפת חמה או יריעות? שתי השיטות טובות, ושתיהן בשימוש בישראל כבר עשרות שנים. השאלה החשובה היא איזו מהן מתאימה לגג הספציפי שלכם. במאמר הזה נסביר איך כל שיטה עובדת, מה היתרונות שלה, ואיך אנחנו מחליטים בשטח.
איך עובד איטום בזפת חמה
הזפת מגיעה לאתר בבלוקים, מחוממת בדוד עד שהיא נוזלית, ונמרחת על הגג אחרי ניקוי ומריחת פריימר. כשהיא מתקררת היא הופכת לשכבה אחת רציפה, בלי חיבורים ובלי תפרים. ברוב המקרים לא מסתפקים בשכבה אחת: בין שכבות הזפת מניחים רשת אינטרגלס או יריעת פיברגלס, ובסוף מוסיפים שכבה עליונה וסיוד או ציפוי מחזיר קרינה.
היתרון הגדול של זפת חמה הוא הגמישות בביצוע. הזפת הנוזלית נכנסת לכל סדק, מקיפה כל רגל של מזגן וכל צינור, ונצמדת היטב גם לפינות ולמעקות. בגג שיש עליו הרבה מתקנים, קשה מאוד להגיע לרמת אטימות כזו עם חומר שמגיע בגלילים.
מצד שני, העובי של שכבת זפת תלוי ביד של מי שמורח. לכן זו שיטה שדורשת ניסיון. בעל מקצוע ותיק יודע כמה חומר לשים, איפה להעבות ואיך לחבר את השכבות כך שלא יישארו כיסי אוויר.
איך עובד איטום ביריעות ביטומניות
יריעה ביטומנית היא גליל מוכן מראש, עם שכבת ביטומן מושבח וליבה מחזקת של פוליאסטר או סיבי זכוכית. את היריעות פורסים על הגג ברצועות, ומלחימים אותן לגג ואחת לשנייה בעזרת להבה, עם חפיפה של כעשרה סנטימטרים בכל חיבור. בגגות חשופים משתמשים לרוב ביריעה עם שכבת אגרגט עליונה שמגינה מפני השמש.
היתרון כאן הוא אחידות. כל מטר של יריעה זהה בעובי ובאיכות לכל מטר אחר, כי היא יוצרה במפעל לפי תקן. בגג גדול ושטוח, כמו גג של מבנה ציבורי, מתקבלת שכבה עבה, חזקה ועמידה מאוד לתנועות של הבטון ולשינויי טמפרטורה.
הנקודה הרגישה ביריעות היא החיבורים. הלחמה לא מספקת או חפיפה קצרה מדי הן הסיבה הנפוצה לנזילות בגגות כאלה. לכן אנחנו בודקים כל תפר אחרי ההלחמה, ומחזקים במיוחד את הקצוות ליד מעקות, פתחי ניקוז ובסיסים של מתקנים.
השוואה בטבלה
| נושא | זפת חמה בשכבות | יריעות ביטומניות |
|---|---|---|
| מבנה השכבה | רציפה, בלי תפרים | רצועות מולחמות בחפיפה |
| עובי | תלוי בביצוע | אחיד, לפי היצרן |
| גג עם הרבה מתקנים | מתאים מאוד | אפשרי, דורש עבודת פרטים |
| גג גדול ושטוח | מתאים | מתאים מאוד |
| תיקון נקודתי בהמשך | פשוט יחסית | פשוט, בהלחמת טלאי |
איך מחליטים בשטח
כשאנחנו עולים לגג, אנחנו שואלים כמה שאלות פשוטות. מה מצב השכבה הקיימת, ואפשר לעבוד מעליה או שצריך להסיר אותה? כמה מתקנים יש על הגג, וכמה מעברים של צנרת וכבלים? האם המים מתנקזים כמו שצריך, או שיש שלוליות שעומדות ימים אחרי הגשם? ומה התקציב והזמן שעומדים לרשותכם?
בבית פרטי עם גג קטן ועמוס במזגנים ובדודים, זפת חמה בשכבות תהיה בדרך כלל הבחירה הטבעית. בגג רחב של מוסד או בניין משרדים, שבו יש שטחים גדולים ופתוחים, יריעות ביטומניות נותנות תוצאה מהירה ואחידה. ולפעמים משלבים: יריעות על השטח הפתוח, וזפת חמה סביב הפרטים המורכבים.
ואם המים עומדים על הגג, שום שיטה לא תפתור את הבעיה לבד. במקרה כזה מתחילים בבניית שיפועים בבטון קל, ורק אחר כך אוטמים.
כמה זמן מחזיקה כל שיטה
אורך החיים של איטום תלוי פחות בשם השיטה ויותר באיכות הביצוע ובתחזוקה. שכבות זפת חמה עם רשת מחזקת וסיוד עליון, שבוצעו על גג נקי ויבש, מחזיקות שנים ארוכות. יריעות ביטומניות תקניות עם שכבת אגרגט מגיעות לתוצאה דומה ואף טובה יותר. מה שמקצר את החיים של כל איטום הוא שמש ישירה בלי שכבת הגנה, מים שעומדים על הגג, ודריכה מרובה של טכנאים בלי שמירה על השכבה. בדיקה קצרה פעם בשנה וחידוש של הסיוד כשהוא דוהה מאריכים מאוד את חיי הגג.
טעויות שכדאי להכיר
- לבחור לפי מחיר בלבד. איטום זול שנכשל אחרי שני חורפים עולה יותר מאיטום נכון שמחזיק עשר שנים.
- לדלג על ההכנה. גג שלא נוקה ולא יובש כמו שצריך לא יחזיק, גם עם החומר הטוב ביותר.
- להתעלם מהפרטים. רוב הנזילות מתחילות בפינות, במעקות ובפתחי הניקוז, ולא באמצע הגג.
- לוותר על אחריות בכתב. בקשו תמיד תעודה שמפרטת את השיטה, החומרים ותקופת האחריות.
לא בטוחים מה מתאים לגג שלכם?
שלחו לנו תמונה בוואטסאפ או קבעו בדיקה. נגיע, נבדוק ונמליץ על השיטה הנכונה, בלי התחייבות.